תנועת הנוער של האיחוד החקלאי (ע"ר)

 
 
 
 
 
 

רקע היסטורי

התנועה המיישבת של האיחוד החקלאי
התנועה המיישבת של האיחוד החקלאי היא אחת מתנועות ההתיישבות במדינה במאה ה-20 
בשנות השלושים הקימו כארגון את הכפרים השיתופיים של המעמד הבינוני
כמו רמות השבים (1933), גן שומרון (1934), כפר ביאליק (1934), כפר שמריהו (1934), שדה ורבורג (1938),
בית יצחק (1939) ועוד. 
בשנת 1952 ארגון של הכפרים השיתופיים התאחד מועצת החקלאים הפרטיים שייצגה את האגודול החקלאיות במושבות. 
בראשית ימיה של התיישבות של המעמד הבינוי, קמו גם מוסדות כלכליים שסיעו ליישובים אלה להתבסס מבחינה כלכלית. לדוגמת מוסד ביקורת "בחן" (1944), מחלבות "טנא נוגה" (1953), התאחדות משקי רביה ומגדרות (1961) ועוד. 
בשנת 1962 הפכה המועצה החקלאית לאיחוד החקלאי ולתפקיד המזכ"ל מונה עמנואל פרידלנדר (1926-2008) ששימש משנת 1956 כמנהל אגודה של בית יצחק. 
 
אחד העקרונות  המרכזיים של התנועה המיישבת הוא אי השתייכות מפלגית, בעוד שיתר תנועות התיישבות של המדינה בדרך ואחרי קום המדינה היו מזוהות עם מפא"י, מפ"ם, מפד"ל, חירות ועוד. ליישובי האיחוד החקלאי לא הייתה שייכות למפלגה כזו או אחרת.
עובדה זו היקשתה לא פעם על היכולת להשיג תקציבים והסדרים, עם זאת העצמאות הרעיונית הביאה ליצירת אווריה חיובית בכפרים השיתופיים הללו ולהתפתחות משמעותית של חיי החברה וליציבות הכלכלית בהם. 
רובם של המתיישבים ביישובי התנועה אינם קשורים בערבות הדדית כלכלית כמקובל בזמנו בהתיישבות העובדת. 
 
התנועה רואה במפעל התיישבות כיעד מרכזי למדינת ישראל, לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו על ידי התנועה שיש יישובים בבקעת הירדן - חמרה (1971), בקעות (1972), מכורה (1976), רועי (1978), ורד יריחו ורימונים. 
כמו כן הוקמו יישובים בגוש שגב בסביבתו - קורנית, מנוף, שכניה, אבטליון. ויישובים בחבל שלום - יבול, דקל, תלמי יוסף. 
 
בתנועה יש מגוון רחב של: כפרים שיתופיים, כפרים קהילתיים, אגודות חקלאיות, אגראות ( אגודות חקלאיות ביישובים עירונים - לדוגמת אבן יהודה ), חוות חקלאיות. 
בתנועה יש חופש בחירה מוחלט לענייני דת, מצפון וזהות פוליטית, כמו כן קיימת פתיחות לגבי דעות הזולת. חברים דתיים וחילוניים, שמאלניים וימניים, יכולים לחיות זה לצד זה בהרמוניה מלאה. 
 
התנועה כיום מאגדת מעל ל-80 יישובים 
 
הקמת תנועת הנוער 
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי החלה את פעילותה כמסגרת חינוך בלתי פורמאלית בשנת 1978.
בתקופה זו פעל גוש יישובים בשרון, והתקיים קורס המדריכים הראשון של התנועה עם 60 חניכים.
בשלב זה התנועה לא הוכרה רישמית על ידי המדינה.  
בשנת 1985 בועידת האיחוד החקלאי האצית השמינית, הוחלט על הקמת חטיבת הנוער בתנועה המיישבת.
החלטה זו היוותה את הבסיס להקמתה של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ברמה הארצית, לבקש ממשרד החינוך
הכרה רישמית, ועד לסוף שנת 1985 פעלו בתנועה 42 יישובים.
בספטמבר 1987 קיבלה התנועה את ההכרה הממלכתית ממשרד החינוך והתרבות והתקבלה כחברה מן המניין
במועצת תנועות הנוער בישראל.
 
תנועת הנוער כיום
התנועה פעילה כיום ב - 52 יישובים שפרוסים ב - 36 סניפים לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל. 
בתנועה יש 60 חברי צוות ורכזים
שנת שירות עם 42 חניכים בשבע קומונות בארץ
שלושה גרעיני נח"ל
ומעל 800 מדריכים ופעילים בשכבה הבוגרת
 
 
בניית אתרים Blacknet.co.il